Language, Identity, and Pedagogy: The Voice of a Near-Native Hebrew Educator

Abstract

Abstract:In this article, I reflect on how my multilingual background, rooted in my journey across languages and cultures, enriches my approach to second-language instruction. Grounded in research on second language acquisition, teacher identity, and culturally responsive pedagogy, I argue that educators who have personal experience in language learning bring distinct pedagogical advantages that are not always accessible to native-speaking instructors. These advantages include empathy rooted in lived experience, heightened metalinguistic awareness, and a deep understanding of learner challenges. Through narrative reflection and classroom-based examples, including theater-informed expressive pedagogy and performance-based classroom practices, I demonstrate how my linguistic journey continues to shape both what I teach and how I teach it. As a near-native Hebrew educator positioned at the intersection of fluency and learner perspective, I offer insights that can deepen Hebrew pedagogy and help create learning environments that are culturally relevant, responsive, and supportive.Abstract:במאמר זה אני בוחנת כיצד הרקע הרב־לשוני שלי, המעוגן במסע אישי בין שפות ותרבויות, מעשיר את גישתי להוראת שפה שנייה. בהישען על מחקר בתחום רכישת שפה שנייה, זהות מורים ופדגוגיה רגישת־תרבות, אני טוענת כי מחנכים שחוו בעצמם תהליך של למידת שפה מביאים עימם יתרונות פדגוגיים ייחודיים, שאינם תמיד זמינים לדוברים ילידיים. יתרונות אלה כוללים אמפתיה הנובעת מניסיון חי, מודעות מטאלשונית מפותחת והבנה עמוקה של אתגרי הלומדים. באמצעות רפלקסיה נרטיבית ודוגמאות מן הכיתה, ובהן אסטרטגיות פדגוגיות בהשראת התיאטרון והוראה מבוססת־ביצוע, אני מדגימה כיצד המסע הלשוני שלי ממשיך לעצב הן את התכנים שאני מלמדת והן את דרכי ההוראה שלי. כמחנכת לעברית ברמת שליטה כמעט־ילידית, הפועלת בצומת שבין שטף לשוני לבין נקודת מבט של לומדת, אני מציעה תובנות היכולות להעמיק את הפדגוגיה של הוראת העברית ולסייע ביצירת סביבות למידה רגישות־תרבות, תומכות ורלוונטיות.